Translate

חפש בבלוג זה

10.4.2016

סוף סוף באטסי וגם הטבה בשבילכן!

ב-2005 לקחתי את הקורס הראשון שלי לתפירה ומאד לא יכולתי להפסיק. אני חושבת שחוץ משמיכות טלאים ניסיתי לתפור הכל: בגדים, וילונות, כריות, תיקים, תאי אחסון ומה לא. אבל הכי הכי, אני אוהבת לתפור בובות.
בובות מאפשרות לי להתפרע עם הדמיון ולהשתגע עם הצבעים. יש להן אישיות משלהן ולפעמים אני נפעמת מכמה הן יוצאות שונות זו מזו למרות שנולדו מאותה הגיזרה. 

3.4.2016

כשסבתא הפכה לתינוקת

אפשר להשוות את הנפש שלנו לבצל. יש בה שכבות שנבנות ונאספות עם השנים: בפנים יש את התכונות שאיתן נולדנו, מעליהן את כל הדברים שלימדו אותנו הורינו וחברינו בילדות, ואז מגיעות כל השכבות שצברנו בבגרותינו. כשאדם מגיע לבגרות הוא מורכב מהמון שכבות, שיוצרות את הנפש שלו והופכות אותו למי שהוא.

כשאנו מזדקנים, קורה תהליך הפוך: השכבות מתחילות להתקלף. בהתחלה יורדות השכבו של האגו והעמדת הפנים, ואחריהן לאט לאט שכבות נוספות מתקלפות. לא אצל כולם כמובן, ולא באותו הסדר, אבל יש אנשים שבזקנתם חוזרים לאט לאט לבצל שהיו בילדותם.