Translate

חפש בבלוג זה

29.12.2015

אז מה השעה אצלכן?

הכל התחיל כשהשעון בגן לבונה התקלקל. הגננת העלתה תמונה לוואטצ אפ וביקשה תחליף ואני הצעתי להחליף מנגנון. אמא אחרת מיהרה וקנתה מנגנון חדש, והגננת, שלא הצליחה להחליף לבד, נתנה לי את השעון והמנגנון כדי שאחליף אני. לאחר בירור קצר הבנתי שהמנגנון לא מתאים לשעון, ובחנות היצירה הקרובה לא מצאתי מנגנון אחר ולכן החלטתי שזו הזדמנות פז ליצירה!
אני מניחה שמי שמכורה לפינטרסט כמוני כבר ראתה את הרעיון של שימוש בדומינו במקום ספרות השעון. ובכן, אני ראיתי ומיד רצתי ליישם, והנה התוצאה:


הגננת מרוצה וגם אני, בקרוב אעשה אחד לעצמי!

21.12.2015

נפל לי האסימון

תמיד החשבתי את תחום הצילום כתחום שבו יש לי מה לשפר. כשאני מסתכלת על צילומים שעשיתי לבלוג בתחילתו, אני מבינה שצדקתי. איכשהו עם כל יכולת העיצוב שלי, לצלם צילומים טובים אף פעם לא ידעתי. זה תמיד היה נראה לי כמו קסם חמקמק שאיני מצליחה להבין: איך זה שדברים כ"כ יפים במציאות, יוצאים לי כ"כ לא יפים בצילום.
עם השנים, ניסיתי לקחת את עצמי בידיים: החלפתי מצלמה, קראתי טיפים ובלוגים בנושא ואפילו עשיתי קורס אצל דנה ישראלי המהממת (דרך אגב: מומלץ ביותר). אבל למרות כל הידע שצברתי על זויות, גודל צמצם ומהירות התריס, הרגשתי שהקסם החמקמק אינו נגלה לי. נכון, הצילום שלי השתפר: הצלחתי לצלם את הילדים תוך כדי משחק בלי שיווצר טשטוש, שיפרתי את הסטיילינג של עבודות יצירה, ויצאתי החוצה לחפש לוקיישנים מעניינים לבלוג האופנה שלי אבל לא הייתי מרוצה. אם לומר את האמת, אפילו הייתי קצת מיואשת.

ואז התחברתי לאינסטגרם. 
זה קצת מפתיע, אפילו אותי, שבכלל בחרתי להתחבר לאינסטגרם. הרי כל מטרתו היא להעלות צילומים, ואני, כאמור לא מרגישה בנוח בתחום הזה. אבל התחברתי. החלטתי להעלות תמונות של דברים שאני מאד אוהבת: אופנה ויצירה. ככה יהיה לי הכי קל להתמיד. חיפשת את "הקול שלי" כפי שאומרים הממליצים (זהו טיפ נהדר אבל ממש לא הבנתי אותו: למצוא את ה"קול שלך"). והנה זה פלא, התחלתי להרגיש בנוח. 

באינסטגרם אנשים יותר מפרגנים. אולי בגלל שבניגוד לפייסבוק לא כולם רואים על מה עשית לייק ואולי מפני שאנשים פשוט מתחברים יותר לתמונה מאשר לסטטוס, התחלתי לקבל פידבקים חיוביים. ראיתי מה אנשים אוהבים יותר ומה פחות וחיפשתי זויות חדשות ואמירות גרפיות מעניינות בסביבתי. ופתאום מצאתי את עצמי הולכת ברחוב ומחפשת נקודות מעניינות של יופי שאפשר לצלם: מכסה של ביוב, פרחים, עלים יבשים או חתול שיושב על הגג. ונדמה לי, שמצאתי אותו: את הקול שלי.

הבנתי שכל האנשים המצחיקים האלה שעומדים בתנוחות מוזרות ומצלמים לעצמם את הרגליים, הם לא סתם מוזרים, אלא שיש להם את היכולת לראות פריים קטן של צילום בעולם גדול שמתנועע. שפס לבן על הכביש יכול להיות יפה כשמוציאים אותו מההקשר, ושבמכשיר הנייד, שבו זילזלתי עד עכשיו, יש אחלה מצלמה ואפשר להוציא ממנה תוצאות די מדהימות. וגם התחלתי להאמין שזה אפשרי: אני יכולה לצלם, ואפילו לפעמים לצלם תמונות טובות.

אז אני מזמינה אתכן לעקוב אחרי באינסטגרם. תהינה של תמונות טובות ותמונות פחות טובות, אבל מה שבטוח יהיה מעניין. תוכלו לראות איך היום יום שלי הופך לעוד סוג של יצירה קטנה, יצירה על גבי מסך הנייד.


29.11.2015

שדרוג רהיטים


לפני זמן לא רב עברנו דירה, וסוף סוף יש סיבה ותירוץ לשדרג רהיטים. המועמדות הטבעיות בעיני היו זוג שידות חומות, עם ידיות שחורות. בעוד שיש אנשים שאוהבים את מראה הריהוט העתיק, לי זה עושה צמרמורות לא נעימות במורד הגב, ולכן היה ברור שהשידות האלה (שקיבלתי במתנה, אגב) יהיו הראשונות שתקבלנה מהפך. 
אך לפני שרצים לצבוע, צריך לעשות תחקירים: איזה צבע מומלץ, איך חוסכים שיוף, ואיפה המחירים הכי טובים. לאחר עיון מעמיק בקבוצה המצויינת  DIY עשה זאת בעצמך- shopping online, החלטתי לרכוש את הצבע החדש שנקרא "שאבי שיק". 



כפי שאתן רואות, הצבע מבטיח כיסוי מלא בשכבה אחת לרוב המשטחים ללא שיוף. גם התגובות בקבוצה היו חיוביות, ולכן החלטתי לרכוש אותו. רכשתי אותו דרך אפליקציית קניה חברתית שנראת Piri (חווית הקניה הייתה מעולה, ממליצה בחום). הצבע עלה 106 ש"ח (כולל משלוח) ל-836 מ"ל.

בתחילה השידה הייתה נראית כמו תאומתה הרחבה של השידה הזו:
התאומה הצרה, תשודרג בעתיד גם היא
וכך ביום שישי, הוצאתי את תכולת המגירות, ויצאתי למרפסת חמושה בצבע, מברשות ספוג (ביקורות בקבוצה העידו שהצבע סמיך ועדיף מברשת ספוג ממברשת רגילה), והמון סבלנות, יען כי רבה העבודה.

מתחילים
התחלתי לצבוע את השידה, בעלת פני השטח המסובכים ביקום. לצערי גיליתי מיד ששכבה אחת ממש לא תכסה את הצבע החום שאני כ"כ "אוהבת"

שכבה אחת, ממש לא מכסה, אפילו לא קרוב
המשכתי לשכבה שניה בתקווה שהנס יקרה, אבל ממש לא. אפילו השכבה השלישית הכזיבה

שכבה שלישית, ממש לא מכסה
וכך המשכתי והמשכתי. היו דרושות בין 5 ל-6 שכבות בכדי לכסות את הצבע המקורי.

בנוסף לכל הצרות האלה. הצבע שנקרא "כחול רגוע" נראה יותר כמו אפור מעונן (יפה, אבל בהחלט לא כחול כמובטח).
זה לקח כ-10 שעות מפוצלות על יומיים כדי לכסות את כל השידה.
לבסוף החלפתי ידיות בידיות קריסטל שקניתי באיביי במחיר מצחיק (הנה לינק)


והרי לפניכן התוצאה:

בסופו של דבר אני מרוצה מהתוצאה, אך אני חושבת שזה היה בזבוז של כסף וזמן להשתמש בשאבי שיק. יכולתי להשיג תוצאות יפות (ובצבע כחול) עם פריימר וצבע לקיר.
השתמשתי בחצי מיכל בערך, מה שמותיר לי עוד רהיטים אפרפרים מעוננים בעתידי.

אז מה אתן חושבות? יצא יפה?

26.11.2015

אז מה אתן עשיתן היום?

מכירים את הימים האלה שבהן אתן סוף סוף מגשימות חלום ותיק? אז היום היה לי יום שכזה, ומכיוון שקשה לי לנחות וממש בא לי להשוויץ, מיהרתי לצלם עבורכן את התוצרים.
אבל כדי שלא תהיינה במתח, נתחיל מההתחלה: זמן רב שאני חולמת ללמוד נגרות. הרי לתפור, לצייר, לעשות תכשיטים, לצבוע רהיטים, לפסל וכו' אני כבר יודעת :). את החלום הזה עיכבו הרבה גורמים "חשובים" ביניהם בעיקר עצלנות וחוסר שעות ביממה. אז החלטתי שדי כבר: מגיע לי לפחות איזה סדנא חד פעמית קטנה, משהו בשביל הנשמה. אולי בכלל אני לא אוהבת נגרות וחבל לי לבזבז את זמני בחלומות?
לכן הזזתי את עצמי ונרשמתי לסדנא חד פעמית של איילה ארבל, שאת שמה ויצירותיה אני מכירה שנים רבות מעל גבי האתר. נו מה יכול להיות, כמה שעות בסדנא של איילה יכולות לפתוח לי איזה צוהר לעולם הזה של עצים, ברגים ומסמרים.
כבר בהגיעי לסטודיו של איילה, ידעתי שאני במקום הנכון. אחרי הכל, איילה דאגה לצבוע את כניסת הסטודיו והמדרגות בורוד:
סטודיו איילה ארבל מתהדר במדרגות ורודות

סדנא התחילה ב-9:00 ולכל שמתי את הילדים בגנים ונסעתי לי להלחם בפקקים בעוז. כשהגעתי ממש רציתי קפה, אבל איילה לא נתנה לי להתפדלע יותר מדי (אחרי הכל זה לא הייטק פה), ומיד נכנסתי לעניינים
קפה קטן - ויאללה לעבודה

את שאר השלבים כלל לא צילמתי, באמת שהתכוונתי, אבל הקצב המהיר שבה עבדנו היה נהדר, ולא חשבתי אפילו להרים את הנייד (אני אוהבת שדברים הולכים מהר, והקצב של איילה היה נפלא בעיני, בלי מריחות זמן!).

ולכן לא נותר לי אלא לשתף אתכן בתוצר הסופי והמהמם:

הארגז ישמש אותנו החדר הילדים, ואני בטוחה שבני הבכור יביע התלהבות רבה!

בהזדמנות חגיגית זו אני מזמינה אתכן לעקוב אחרי באינסטגרם


24.11.2015

פינת הטיפים: על בדים וכביסה

כמה פעמים נכנסתם לחנות בגדים ומדדתן מכנס שלא בדיוק התאים? וכמה פעמים אמרה לכן המוכרת "זה יתכווץ בכביסה" או "זה יתרחב בכביסה"?
אז מה האמת? האם הבד מתכווץ בכביסה או מתרחב בכביסה ומה כדאי לעשות לפני שגוזרים את הבד ותופרים ממנו בגדים?

מנסיוני עם בדים (אני תופרת כבר 10 שנים), בדים יכולים רק להתכווץ בכביסה. מעולם לא נתקלתי בבד שמתרחב בכביסה. יש בדים שמתכווצים המון בכביסה ויש כאלה שמעט, תלוי בסוג ובאיכות. 
כאשר הולכים לתפור בגד (או כל פריט אחר שעתיד לעבור כביסות) מבד שנוטה להתכווץ בכביסה ואינו נמתח, מומלץ לכבס ולייבש את הבד במייבש. ככה אנחנו מוודאות שגודל הבד הוא מינימאלי ושלא ניתקל במצב שבו עמלנו ותפרנו בגד שיהיה לנו טוב עד הכביסה הראשונה. אם אנחנו מתכוונות לתפור פריט שלא יעבור כביסות מרובות, או שגודלו המדוייק אינו חשוב (תיק לדוגמא) אפשר לתפור ללא כביסה מקדימה.
מעצבי אופנה יוקרתיים, משתמשים לעיתים בבד שעבר כביסה. תהליך הכביסה והייבוש מייקר, באופן טבעי, את עלות הבד, ואת המוצר המוגמר. במקרים כאלה, יתכן והפריט שתקנו יתרחב בזמן הלבישה, ויחזור לגודלו לאחר הכביסה. אבל אם רכשתן בגד זול, רוב הסיכויים שהבד לא עבר כביסה מעולם, ולכן יתכווץ בכביסה הראשונה.
ולכן להבא רכשו בגדים שטובים עליכן ואל תאמינו לאמרות שפר מהסוג שמוזכר למעלה.

אהבתן את הטיפ? יש עוד טיפים ממש כאן.

לירון

22.11.2015

שיעורי בית: עניבות

כמדי שנה, אני מתנדבת לתפור לגן משהו (איזה כיף זה לתת מכל הלב למישהו שבאמת אוהבים). שנה שעברה תפרתי 20 חצאיות לבנות הגן, והשנה תור הבנים: עניבות.



15.11.2015

מהפח אל חדר הילדים


לא יודעת מה איתכן, אבל אני משתגעת מהמשחקים שעולים שקל וחצי ומתפרקים אחרי יום. הנפש האקולוגית שבי ממש זועקת! ולכן כשהתפרקה עגלת הבובות שלנו, החלטתי שאני משקמת אותה. השלד היה בסדר, מה שהיה דרוש זה להדביק את הגלגלים המתפרקים ולתפור מושב חדש. בקטנה :).

ככה זה נראה לפני:
before - dolls pram  by Liron Shebs
גלגלים מתפרקים ומושב קרוע

 קצת דבק אפוקסי, בדים שמחים ותפירה וזה מה שיצא אחרי:
after - dolls pram  by Liron Shebs
אחרי - הגלגלים מודבקים ויש מושב חדש


והבובה מדגמנת (גם הבובה תוצרת בית כמובן):
after - dolls pram  by Liron Shebs

after - dolls pram  by Liron Shebs
מאחור - בד פרחוני
 וככה הצלנו עוד צעצוע מהפח (לפחות לזמן מה),

לירון

9.11.2015

פינת הטיפים: איך מסירים דבק מצנצנת

צנצנות הן דבר שימושי ללא ספק, אפשר לאחסן בהן המון דברים החל ממזון ועד חומרי יצירה ומיני פיצ'יפקעס קטנים. הבעיה שהן מגיעות עם תויות שונות ומשונות שמודבקות בדבק עקשן במיוחד. ישנן המון טיפים ברשת על איך להסיר את התויות המעצבנות, אני ניסיתי את השיטה התמוהה מכולן, שעובדת, מסתבר: קולה.
כן, כן, קולה המשקה השחור והקופצני. מסתבר שהשריית הצנצנת בקולה מסירה את הדבקים בקלות וביעילות.
לכמה זמן להשרות? שעה מספיקה לרוב הדבקים, מי שעקשן מאד ישאר לישון בקולה למשך הלילה... 


jar
אהבתן אם הטיפ? יש לי עוד, ממש פה.

לירון

26.10.2015

ציור על פורצלן


כל מי שעוקבת אחרי בלוגים יצירתיים יודעת שלפני כשנה היה באז אדיר סביב טושים לפורצלן. גם אני ראיתי את הפוסטים המרהיבים וגם אני מיהרתי ורכשתי טוש לפורצלן (אצל נתנאלה). כמו המון פרוייקטים אחרים, גם הפרוייקט הזה נדחה ונדחה... אבל, הנה! סוף סוף מצאתי זמן לממש את הפנטזיה.

בחרתי בשתי כוסות קפה לבנות מהארון.

תחילה השתמשתי במדבקות האלו כדי ליצור שבלונה לעיגולים קטנים:



על האריזה של הטוש כתוב במפורש שלא לצבוע על שטחים שבאים במגע עם אוכל, ולכן הקפדתי שכל הצביעה תיעשה מבחוץ. הדבקתי את המדבקות ובתוכן צבעתי עם הטוש.
זה המקום לומר שמי שמחליטה להשתמש בטוש כזה צריכה לחשוב עליו כעל מכחול דק ולא כעל טוש. הצבע נזל לי אל מתחת למדבקות וכשקילפתי את המדבקות חלק מהצבע ירד איתן. המזל הוא שמקלון אוזניים טבול באצטון מוריד מיד את הצבע מהכוס.
דבר שני שכדאי לציין הוא שהצבע שיצא מן הטוש היה יותר ורדרד מאדום, אבל לאחר חימום הכוס בתנור (שלב שדרוש כדי לקבע את הצבע), הוא הפך לאדום מטאלי כמובטח.

הנסיון עם המדבקות לא מצא חן בעיני: העיגולים יצאו לא מושלמים ודרשו שכבה נוספת. לכן בכוס השניה החלטתי על ציור חופשי.
נסיון זה היה מהנה הרבה יותר. החלטתי לצייר מפלצות שונות ומשונות. חשוב להקפיד על עבודה נקיה, למי שעובדת עם יותר מצבע אחד אני ממליצה לחכות לייבוש לפני החלפת הצבעים. עם זאת צריך לזכור שאפשר לתקן עם אצטון.

והנה התמונות:





עוד נקודה שכדאי לקחת בחשבון. על מנת לקבע את הצבע צריך לשים את הטוש בתנור חם למשך שעה וחצי. כשהוצאתי את הכוס גיליתי עליה גם כתמים שחורים שכנראה נגרמו מלכלוך שהיה בלתי נראה לעין בלתי מזויינת, שהשחיר בתנור. אני ממליצה לנקות היטב את הכלי לפני שמתחילים לעבוד.

אז לסיכום: הטוש נותן חוויה יצירתית וסיפוק מהיר כפי שאני אוהבת. לצערי בזמן שרכשתי את הטוש לא היה לנתנאלה את הצבע השחור במלאי ולכן "הסתפקתי" באדום. אני חושבת שאותו ציור בצבע שחור היה מרהיב עוד יותר. זוהי אכן דרך מהירה ונחמדה לייצר כלים בעיצוב אישי.

שבוע יצירתי לכולן,
לירון

23.10.2015

מעניין לעניין (עוד שמלה לילדה)

השמלה הראשונה שתפרתי לקטנה, עוררה בי חשק לשמלה נוספת והרי היא לפניכן:
מלפנים, ורדרד ומתוק

מאחור - סגול
שיהיה לנו שבוע רגוע ויצירתי
לירון

19.10.2015

יצירה עם ילדים


תוכלו לדמיין לעצמכן שהרגע שבו ילדי ידעו לשבת ולהחזיק טוש היה רגע משמח עבורי. אין תענוג גדול מלשבת איתם וליצור. אני מודה שלוח הזמנים הצפוף שלי כאמא עובדת לא מאפשר לי לעשות זאת במינון שהייתי רוצה, אבל מדינתינו היהודית מספקת לנו המון חגים וחופשים, ואיתם המון הזדמנויות.
בתקופה האחרונה בני הבכור מחובר למסכים: אייפד, טלביזיה ומחשב. החלטנו שהגיע הזמן לשים גבולות בעניין, ופתאום גילינו שיש לנו המון זמן ליצירה משותפת :). אז הנה יצירה נחמדה, שאינה לוקחת יותר מדי זמן מצד אחד, אך תוצאותיה מרשימות מצד שני: צביעת אבנים.

שלב ראשון: אוספים אבנים. גיליתי כי זהו שלב כיפי מאד לבנים בני 5 ושמונה חודשים!!
שלב שני: פורשים ניילון על כל שטח המרפסת (או הגינה), מוציאים צבעי אקריליק וצובעים (אני עשיתי 2 אבנים והוא 3). זו ההזדמנות ללמד אותו לעבוד עם מכחול, לנקות בין הצבעים וכו'.
שלב שלישי: לאחר הייבוש משפריצים צבע על האבן עם מברשת שיניים. זה היה שלב נהדר, הילד ממש עף על זה! 

והתמונות:
עבודה עם מכחול ומברשת שיניים, כיף אמיתי
אבנים צבעוניות. מה עושים עם זה? מקשטים את המרפסת או הגינה.
שלב אחרון ולא חובה: למרוח לכה. אני מתכוונת לשים אותן במרפסת כקישוט ולכן הלכה הכרחית.

יצירה מהנה לכולן!
לירון

11.10.2015

באווירת הסתיו (שמלה לילדה)

נכון, עדיין חם מאד, אבל מטר הגשמים שהוטח עלינו בשבוע שעבר הזכיר לי שהנה מתקרב לו החורף. אני טיפוס של קיץ: מעדיפה למות מחום מאשר להרטב בגשם, אבל אם יש משהו שאני אוהבת בחורף זה להיכולת לתפור בגדים מפליז לילדים. פליז, כידוע לכל מי שעוקבת אחרי יותר משתי שניות, הוא החומר האהוב עלי: הוא נגזר בלי ללכלך, ומגיע במלא צבעים. בקיצור החומר המושלם בשבילי.
מעבר הדירה שגורר אחריו מני בלאגנים גרם לכך שבימים האחרונים כל הבדים שלי עומדים מקופלים בסלון (ויש לי הרבה!), מה שמיד מעורר את מיצי היצירה...
אז אספתי לי בדים
וציירתי לי ציור
כמה קווי מתאר
ויצאה אחלה שמלה
וזום אין לפרטים
ועוד אחד לקינוח

אחרי תקופה ארוכה ללא תפירה של ממש, אני מרגישה שחזרתי "לנשום"
שלומות לכולן
לירון

5.10.2015

upcycle

כבר חודשיים עברו מאז שכתבתי פה. אני מקווה שעברו על כולכן חודשיים פוריים מבחינה יצירתית. אצלי החופשים של הילדים ביחד עם מעבר דירה דחקו את היצירה לכדי מינימום של תפירת מכפלות, הצרת מכנסיים ושאר עבודות קטנות שאינן שוות תיעוד. אבל הנה סוף סוף אנחנו חוזרים לשיגרה, וכולי תקווה שגם היצירתיות שלי תחזור לחיים. בינתיים אני חסרת חדר עבודה (שטרם סודר בדירה הנוכחית), ולכן אני מנסה להתרכז ביצירות קטנות ומועילות.

אז התחלתי בקופסאת הסכום הקטנה שלי, שלשמחתי כבר לא מתאימה למטבח הגדול החדש.

 הוצאתי שתי מחיצות וצבעתי, והרי לי מעמד ללקים:

את הקופסא צבעתי בצבע שמן לעץ, מה שהתברר כטעות איומה. צבע שמן הוא בלתי ניתן לניקוי והנסיון להכשיר מחדש את הרולר והמברשת עלה לי בהרבה טרפנטין. מסקנה לעתיד: להשתמש בצבעים מסיסים במים בלבד!

שדרוג נוסף קטן שעשיתי, שאינו כרוך כלל ביצירה אלא במחשבה יצירתית בלבד:
מדובר בארון אמבטיה פינתי ששמרתי במשך שנים מתוך מחשבה שאולי ישמש אותי. אבל בסופו של דבר גיליתי שהציר של הדלת שלו שבורה והדלתות קצת הצהיבו. בקיצור לא שוס.
 אז הסרתי גם את הדלת השניה והפכתי אותו למדף קטן לספרים וצעצועים:
אם למישהי יש רעיון מה לעשות עם הדלתות, אשמח לשמוע...

עד כאן בפינתינו חזל"ש. מקווה להפגש שוב בקרוב.
לירון

20.7.2015

סוסים

כשראיתי את בד הסוסים הזה פשוט לא יכולתי להשאירו בחנות. היה לי ברור שיום אחד הוא יהיה מכנסיים, ורק חיכיתי לגיזרה הנכונה. וזו האחרונה הגיעה מזוג מכנסיים שמאד אהבתי אך אבל הן התבלו על כדי כך שלבסוף החלטתי לפרום אותן ולהוציא מהן את הגזרה. והרי התוצאות לפניכן:




אני מרוצה, ואתן?